יום אחד ישאלו באיזה חידון טריוויה מתי התרחשו חמש מערכות בחירות תוך שלוש שנים, ואנחנו מיד נרים את היד ונצעק את התשובה. אבל איך הגענו לזה? זאת כבר שאלה מסובכת יותר. בפרק הזה ננסה להבין איך הפלונטר הפוליטי נוצר, ונבחן כיצד הסוגייה המרכזית שסביבה מתנהלות הבחירות הפכה להיות "רק ביבי" או "רק לא ביבי".

הוא יצר את הרשימה המשותפת, הצית את המשבר הפוליטי וגורם למועמדים מכל הקשת הפוליטית להזיע ולפנות למצביעים בזעקות שבר. אחד השחקנים המרכזיים ביותר במערכת הפוליטית הוא בכלל מספר: 3.25%, הרף שעליו עומד אחוז החסימה. כיצד המספר הזה עיצב את המפה הפוליטית, ואיך הוא יכול להשפיע על הבחירה האישית שלנו?

בשביל להבין איך המשחק הפוליטי עובד, נתחיל מהוראות ההפעלה: איך בעצם מקימים ממשלה, ולא פחות חשוב – איך מפילים אותה? למה אנחנו לא מצביעים ישירות למועמד לראשות הממשלה, כמו באמריקה? ואיך יכול להיות שבבוקר שאחרי הבחירות עדיין לא יודעים מי ניצח? בפרק הזה נכיר את חתיכות הפאזל של שיטת הבחירה הישראלית, וננסה להבין איך הן מתחברות.

בקצה השמאלי של הקשת הפוליטית ניצבת בל"ד – המפלגה שמבקשת להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. כשברקע חברי מפלגה לשעבר שהסתבכו בעבירות ביטחוניות, בל"ד עומדת מדי בחירות בסכנת פסילה ובמרכז דיון סוער בנוגע ללגיטימיות שלה. האם היא תצליח להישאר במירוץ, ולדלג מעל המשוכה האחרונה - אחוז החסימה?

פעם היתה מפלגה אחת שייצגה כמעט את כל הסרוגים – המפד"ל. אבל הכיפה הזאת נפרמה ללא מעט קצוות, שנאלצות להילחם לא פעם על חייהן. אחד הקצוות הללו היא הבית היהודי – המפלגה שקיבלה מתיחת פנים בזכות בנט ושקד, אך נזקקה לניתוח שלאחר המוות בעקבות עזיבתם. כעת שקד חזרה בשביל להוביל את המפלגה, בניסיון לפנות לדתיים הלאומיים המתונים. האם היא תשרוד את הבחירות?

השותפות היחידה שנותרה מהרשימה המשותפת היא זו של מפלגות חד"ש ותע"ל, בראשות אחמד טיבי ואיימן עודה, הרצים יד ביד לבחירות. למרות לא מעט פערים אידיאולוגיים, שתי המפלגות פועלות יחד לקידום הקמת מדינה פלסטינית, ועד כה התמידו בסירובן לתמוך בכל קואליציה. האם הפיצול מבל"ד יישנה את התמונה, ויהפוך את טיבי ועודה ללשון המאזניים?

כשזה מגיע לש"ס, הכול מתחיל בבית הספר, או ליתר דיוק – באפלייה של תלמידות ספרדיות בבתי הספר החרדיים. המפלגה שקמה בשל הקיפוח העדתי בחברה החרדית הרחיבה עם השנים את קהל מצביעיה, אליו הצטרפו גם דתיים ומסורתיים. האם היא מיטיבה עם השכבות החלשות כפי שהיא מצהירה? ומי עשוי לעקוף אותה מימין?

הרשימה שמייצגת את החרדים האשכנזים היא בעצם שידוך בין שתי מפלגות רחוקות למדי – אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. לא רק שהמפלגות חלוקות על לא מעט סוגיות מהותיות כמו לימודי ליבה, חלק ממצביעיהן אף לא דוברים את אותה השפה. האם החיבור ביניהן ישרוד את המחלוקות ואת שינויי העומק בחברה החרדית?