כשבן שיחתו אמר לו ש״בני הבריא ממחלה קשה בעזרת השם״, ליבוביץ, שבנו מת מסרטן, נהג להשיב: ״ובני נפטר ממחלה קשה בעזרת השם״. בפרק נעמיק בתפיסת האלוהים והאמונה הייחודיות של ליבוביץ, נגלה מדוע חשב שלאל אין כל תפקיד לגבי האדם, ונשאל מדוע הוא בכל זאת בחר לקבל על עצמו עול מלכות שמיים.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

במלאת שלושים שנה למותו של ישעיהו ליבוביץ, נקדיש את חמשת הפרקים הקרובים למשנתו של ההוגה החריף והמשפיע. בפרק הנוכחי נתחיל ברעיון המרכזי שחוזר כחוט השני בהגותו של ליבוביץ: הקשר שבין מדע לערכים. נשאל מדוע ליבוביץ חשב שאין קשר בין מה שאנחנו יודעים לבין מה שאנחנו רוצים, נעמיק במערכת היחסים שבין מדע לערכים, ונגלה מדוע הקשר הזו הוא המפתח להבנת מחשבתו של ליבוביץ.

רוצים להמשיך לקרוא ולחשוב יחד על הטקסטים? הצטרפו לקהילה שלנו בפייסבוק >> https://bit.ly/3LghTYi

האם הדינים המתוארים בתורה משקפים מציאות אידיאלית, או שהם מבטאים ניסיון פרגמטי לשפר את המציאות ברגע היסטורי מסוים? השאלה הזו הופכת לרלוונטית במיוחד עם ההעמקה בפרשת השבוע, המתארת את האופן שבו יש להתייחס ל-״אשת יפת תואר״ הנלקחת בשבי.

בפרק נגלה כיצד אפשר לקרוא את הפרשה ב״קריאה של חסד״, כניסיון אמיץ לשפר את גורל השבויות, לעומת הנורמות המוסריות שהיו נהוגות בעבר, ולצידה נתבונן בה בקריאה ביקורתית, שמצביעה על הסכנה והבעייתיות שטמונות בה. לבסוף נתבונן במבט-על בסדרת הפרקים השבועית, שעסקה בהיבטים שונים של מוסר לחימה.

האם קיום מצוות נעלות מצדיק ביצוע של עבירות ושל עוולות? לפי הרמב״ם, ״מצווה הבאה בעבירה – אינה מצווה״, למעט במקרים חריגים. במציאות הביטחונית בישראל, השאלה הזו מקבלת משמעות הרת גורל: האם הערך הנעלה של שמירה על הביטחון מצדיק פגיעה בילדים ובבלתי מעורבים?

בפרק נתבונן בשאלה הזאת דרך חשיבת העומק של הפצ״ר לשעבר, מנחם פינקלשטיין, על דילמת הסיכול הממוקד, נכיר את שבעת הכללים שהוא קבע לביצוע סיכולים ממוקדים, ונעמיק בשינויים שהתחוללו בהם במלחמה הנוכחית.

מסמך רוח צה"ל מתאר את הרוח שצריכה להניע את פעילות הצבא, ואת הערכים שעליהם צה"ל מבוסס. בפרק נכיר את המסמך הייחודי הזה, נעמיק במחלוקות שהוא עורר, ונתבונן באתגרים האתיים והחברתיים הטמונים בו.

בתגובה לפיגועי ירי שהתרחשו בישראל של שנות השלושים, היו שביקשו להשיב לערבים כגמולם ולנקוט בפעולות טרוריסטיות כנגדם. דוד בן גוריון ראה את הדרישה הזו כסוג של ״התבוללות ערכית״ מסוכנת. בפרק נעמיק בדבריו ובדברי ברל כצנלסון, שהזהיר גם הוא מ-״התבוללות מוּפתאית״ (מלשון ״מוּפתי״) ומחיקוי דרכי הטרור, ונשאל כיצד העמדות שלהם מתחברות לדילמות המוסריות במלחמה הנוכחית.

על שלושה כוחות עומק שנאבקים זה בזה עומדת הישראליות: האומה, האנושיות ורוח הקודש. בטקסט בן למעלה ממאה שנה, שנדמה כאילו נכתב היום, מתאר הרב קוק את ההתנגשות בין המחנות הפוליטיים שמייצגים את הכוחות הללו, ומסביר מדוע המאבק ביניהם עשוי להרחיק אותנו מן האמת.

בפרשת השבוע מופיעות מגבלות על המנהיג הפוליטי, שבליבן האיסור להרבות כסף וזהב. בימינו, לעומת זאת, דווקא נהוג שבצמרת הפוליטית מתברגים אנשים עשירים. בפרק נשאל ממה חששה התורה כשאסרה על החיבור בין הנהגה לבין צבירת ממון רב, נגלה כיצד האיסור הזה מתבטא במנהיגותו של רבן גמליאל, ונקרא בטקסט של הרב קוק בנושא לרגל 89 שנה לפטירתו.