ככל שהטמפרטורות העולמיות עולות ודפוסי מזג האוויר הופכים לא יציבים, כך גם גידול בעלי חיים הופך לסבוך יותר, ועונות הגידול המסורתיות של הצומח משתבשות, ומאיימות על תפוקת היבול. על פי כל התחזיות, המצב יחמיר עם הזמן. אז כיצד נוכל להמשיך ולשמור על הצומח והחי?

מגישה: שרון אייזן. מרואיינים: ד"ר ענת זיסוביץ', אגרונומית ומומחית בתחום הנשירים, והלל מלכה, מומחה בתחום הבקר והחלב במשרד החקלאות.

בפרק זה, נבחן את הדינמיקה הסבוכה בין שינויי אקלים וחקלאות, ונעסוק בהשפעות של שינויי האקלים הן על העצים הנשירים והן על תעשיית הבקר לחלב יחד עם ענת זיסוביץ', אגרונומית ומומחית בתחום הנשירים והלל מלכה, מומחה בתחום הבקר לחלב. ככל שהטמפרטורות העולמיות עולות ודפוסי מזג האוויר הופכים לא יציבים, עונות הגידול המסורתיות משתבשות, ומאיימות על תפוקת היבול ועל ביטחון המזון. עצים נשירים מתמודדים עם אתגרים כמו מחזורי צמיחה מוגברת ורגישות מוגברת למזיקים ומחלות. באופן דומה, תעשיית הבקר לחלב מתמודדת עם סוגיות כמו לחץ חום על בעלי חיים, שינוי דפוסי רעייה ומחסור במים. במהלך הפרק נתעמק גם בפתרונות הטכנולוגיים הנמצאים כעת בפיתוח, כגון טכניקות חקלאות מדויקות, שינויים גנטיים לחוסן אקלים ומערכות חדשניות לניהול מים.

הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה וגם מלחמת "חרבות ברזל" לצד השפעות שינויי האקלים חידדו לנו חלק מהאתגרים שעומדים לפתחנו, כדי לתת מענה לכל אזרחי המדינה. אז כיצד נוכל לשמור על ביטחון מזון לכל אזרחי ישראל?

מגישה: שרון אייזן. מרואיינים: ד"ר גדעון טופורוב, מדריך מקצועי ראשי לחקלאות מקיימת בשירות ההדרכה והמקצוע, וד"ר יעל קחל, כלכלנית ראשית בחטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות.

נושא ביטחון המזון עלה לסדר היום בשנים האחרונות יותר מאי פעם. זאת, לנוכח שינויים גיאו-פוליטיים שהובילו לשיבושים באספקת המזון העולמית, ביניהם מגפת הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה, ומלחמת "חרבות ברזל". במקביל, שינויי האקלים וגידול האוכלוסייה מאיימים על ביטחון המזון ועל המשך גידול ענפי החקלאות השונים. כל אלו חידדו את הצורך בבחינת הסיכונים לאספקת מזון לאוכלוסיית ישראל וגיבוש כלים להתמודדות עם מצבי קיצון לטווח הארוך וברמה הלאומית. בפרק זה נדון בשאלה מהו ביטחון מזון? נבחן את ההשפעות העיקריות של שינויי האקלים על הגידולים השונים, נסקור את הכלים שגובשו להתמודדות עם חקלאות במצבי קיצון, ונענה על השאלה כיצד ניתן לשמור על ביטחון מזון לכל אזרחי המדינה?

עד שנת 2050 יחיו במדינת ישראל כ-16 מיליון אזרחים, אבל מקורות המים שלנו וגם שטחי הקרקע הזמינים ככל הנראה יישארו באותו הגודל. כיצד נוכל לענות על צרכי האוכלוסייה הגדלה בישראל גם ב-2050? כך תיראה החקלאות הישראלית בעתיד.

מגישה: שרון אייזן. מרואיינים: חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע, חיים תג'ר, מנהל אגף ענפי השירות וסביבה חקלאית במשרד החקלאות

איך יראו חקלאי העתיד של ישראל? חכמים יותר, טכנולוגיים יותר, סביבתיים יותר, מדויקים יותר וברי-קיימא יותר. לפי התחזיות, בשנת 2050 יחיו במדינת ישראל כ-16 מיליון אזרחים, ומנגד, מקורות המים ושטחי הקרקע הזמינים צפויים להישאר באותו גודל. המשימה ברורה: לענות על צרכי האוכלוסייה בישראל גם ב-2050 למרות האתגרים. אז איך עושים את זה? בפרק זה נשוחח עם חגי שניר, מנהל שירות ההדרכה והמקצוע ועם חיים תג'ר, מנהל אגף ענפי השירות וסביבה חקלאית על ייעול הייצור ומקסום השטח החקלאי הפתוח, על הכלים הטכנולוגיים שיוטמעו בחקלאות בעתיד הקרוב, על מהפכת הבשר והחלב המתורבת, והבשורה שהיא מביאה איתה ועל עוד נושאים מרתקים שמשפיעים על עתיד החקלאות.