סיכום בנקודות

בשיעור הקודם

1. כל אור מגיע מא"ס

2. כל הארה שעוברת דרך מדרגה עושה רושם. או השארה בקביעות או השארה עוברת.

3. כל ספירה כלולה מכל הספירות האחרות גם כן. זה נקרא חוק ההתכללות.

4. בכל אחת מהספירות, היות והאור של התחתונה ממנה עבר דרכה, לכן כלולה גם ממנה.

5. כך שבכתר יש את עצמה ואת כל התחתונות לה, דהיינו 10 וכו'

6. מלכות היא כתר לאור חוזר.

7. כל אור חוזר עובר דרכה גם של הספירות שמעליה 

8. לכן לכולן יש אור חוזר שעובר דרכן. למלכות 10 ליסוד 9 וכו'

9. כל ספירה בנויה מספירות דאור ישר וספירות דאור חוזר והשילוב הזה נותן 10 ספירות לכל ספירה.

10. הקומבינציה הזו בכל ספירה היא שונה.

11. כל זה היה כבר בא"ס רק מתגלה עכשיו בתהליך של 10 ספירות דאור ישר ו10 ספירות דאור חוזר.

דף היומי- חלק ב' פרק ב' עמוד מ"ח כ"ד אייר תשע"ט בית מדרש הסולם

- שיעור מאת הרב אדם סיני

א. מהן הספירות דיושר. באנו ללמוד איך מתפשט הקו באותו חלל שנוצר לנו לאחר הצמצום.

ב. למדנו ב' מושגים גג וקרקע- גג הוא כתר קרקע היא מלכות. הקו צריך להתפשט מהגג, מהכתר עד הקרקע, עד מרכז החלל שנוצר

ג. כל התפשטות כזו של ספירות או פרצוף בנויה מעשר ספירות . הן מחולקות באופן הבא: ג' עליונות- כח"ב הן הראש. ז' תחתונות חג"ת נהי"מ הן הגוף. כך בנויות 10 ספירות וזה נקרא פרצוף.

ד. יש קומה זקופה ויש כפופה.

ה. זקופה- האורות של הראש הם בראש האורות של הגוף הם בגוף

ו. כפופה- הראש עובד רק בשביל הגוף. מדרגת בהמה.

ז. מבדילים אם כך בין מדרגת אדם למדרגת בהמה. אדם קומה זקופה, בהמה קומה כפופה.

ח. תפקיד הראש הוא להתחבר לעליון מהמדרגה בה הוא נמצא.

ט. התפקיד של הגוף- לבטא את המציאות העליונה שהראש מעביר לו.

סיכום שיעור 9 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' פרק א' עמוד מ"ה כ"א אייר תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

- חזרנו וראינו נקודה חשובה מאד שהע"ס הן עשר ולא תשע. המלכות נחשבת לספירה כי גורמת להארה.

- יהיו עוד הסברים לכך בהמשך.

- בקו הז"ת של הקו מחברות בין העיגולים אך אם אדם לא פועל אותן כראוי, הוא רואה את המקרים כמנותקים.

- צורה של קו נותנת לי אפשרות לחבר בין הדברים.

- כל אור מגיע מהא"ס- וכל אור עובר מהא"ס עד נקודה דעוה"ז. כך שאפילו אם ראובן מושך הארה אז כל העולמות בדרך מקבלים הארה.

- כעת רוצה להבין מה זה נקרא שהארה עוברת. יש לכך 2 צורות:

- הארה עוברת - הארה בקביעות - פה התעכבנו יותר והסברנו שהארה עוברת- היא כאשר אין בי התרגשות מהדבר, זה לא הפך להיות חלק ממני.

- בהארה בקביעות זה כן הפך. - כל מפגש שלנו עם החיים מייצר הארה . הוא ההתייחסות הנפשית שלי. כך העולמות העליונים גם. - בקביעות- הפך לחלק מהאישית שלי - עוברת – לא הפך. כמו סיפור שהחבר מספר לי שאיני מרגיש שהוא נוגע לי אז הוא רק עובר דרכי ואינו משאיר בי רושם.

- למשל, אפשר לחוות יחד עם אישתך את הכאב שלה כשהיא מספרת על חויה שעברה ואז זו השארה בקביעות. זה הופך להיות חלק ממך. אתה מרגיש את הצורך לענות על העייפות שלה, למשל. אבל אפשר שזה לא יגע בך.

- אבל איני מעוניין כרגע ללמדך איך להכיל את אישתך, אלא שכשאתה לומד על אדם קדמון למשל, שזה יעשה בך רושם.

- לכן אתה מבין שאתה צריך לנהל את חייך:

- למשל כשאתה שומע חדשות או בדברים לא חשובים, לא לתת לזה להיות חלק ממך .

- ובדברים החשובים, בלימוד תורה למשל, שאת החמימות שלך תפעיל במקום זה. תרגיש שאתה מתרגש.

- עוד למדנו את המושג- מתפשט ויורד- יש מעלה ומטה. למעלה משפיע. למטה מקבל או עבה יותר.

- בעיגול ההארה מתעגלת. - נמשך גם מבטא את הארת היושר להבדיל ממתעגל - עד איפה מתפשט? עד העוה"ז. עוה"ז לא הגשמי אלא זהו מושג הנקרא ההשתוקקות העצמית.

- עוה"ז הנקרא הנקודה האמצעית אשר באמצע ממש שבה הרגשנו את ההשתוקקות הגדולה ביותר.

סיכום בנקודות

א. מהשיעור הקודם למדנו על עשר ולא תשע. כלומר גם המלכות היא ספירה. היינו חושבים שמלכות היא לא ספירה כי לא מקבלת אור, אבל היא כן ספירה בגלל התפקיד שהיא עושה.

ב. עוד חזרנו על כך שז' הספירות מחברות בין העיגולים. זה אומר שאם אתה חי חיים של קו, כל המקרים מחוברים אצלך. לא מפורדים.

ג. כל אור שמגיע מגיע מהא"ס ועובר דרך כל המדרגות בדרך ומשאיר בהן רושם, כי אין העדר ברוחני.

ד. ההבדל בין השארה בקביעות והשארה עוברת.

ה. בקביעות – אם האור הפך חלק ממנו

ו. עוברת – אם האור עבר דרכו אבל לא הפך לחלק ממנו

ז. יורד- מהמקום הזך למקום עבה . בא ממעלה למטה.

ח. נמשך – הארה של קו בשונה מהעיגול שבו האור מתעגל . נמשך הכוונה הצורה של הקו.

ט. עד איפה עד העוה"ז- מהו העולם הזה? לא הגשמיות שאנחנו מכירים, אלא הכוונה לפרטיות הגדולה המורגשת כהשתוקקות הגדולה ביותר.

בעל הסולם מסביר את הטעם למה שלמדנו בסוף העמוד הקודם. למדנו שכל עיגול מלביש על ג' ראשונות של הקו, ולא על ז' תחתונות של הקו. הטעם הוא שבעיגול אין מסך וגם בג' ראשונות של הקו אין מסך, ולכן הם דומות לגמרי, ולכן הם עומדות בבחינה אחת. אבל בסוף ג' ראשונות של הקו יש מסך, שלא נותן לאור להתפשט לז' תחתונות אלא על פי החשבון שהמסך עושה (וזהו מקום שפנוי לתיקונים). לכן הם שונות מהעיגול ואינם עומדים בבחינה אחת.

עוד למדנו שגם לעיגול האור מגיע דרך הקו, ולא ישר לעיגול. ולמה? מכיוון שעל העיגול יש חוק — אסור לו לקבל בבחינה הד' שלו, בגלל הצמצום. ולכן הקו מבחין ונותן לו אור לג' הבחינות שלו, וכאשר אנו מסתכלים ביחס של אור הקו המגיע לעיגול אנו מבחינים הבחן של גדול וקטן. גדול — הרחוק מבחינה ד', שמקבל אור גדול ביחס לקטן שהוא הקרוב יותר לבחינה ד' (שבה לא מתקבל אור).

בנוסף פרשנו את המשוגים: הארה ישרה — שהאור בא בכלי םשיש בהם מסך על בחינה ד' (ספירות הקו). וההארה המתעגלת — שהאור בא בכלים שאין בהם מסך על בחינה ד' (ספירות העיגולים).

סיכום שיעור 5 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' פרק א' עמוד מ"א ט"ז אייר תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

- חזרנו על השיעור הקודם והראנו בו שאור מקיף יכול להאיר אפילו לבחינה ד' המשתוקקת כי מותר לאור מקיף להאיר בהשתוקקות. מותר להשתוקק. - לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.

- לכן צריך לעבוד במיקוד וריחוק. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.

- כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים: - גבול המגדיר את איכות האור - וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל - ג' ערכים לעשר ספירות:

1. די בחינות- חומר הכלי

2. נרנח"י- האור המלובש

3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.

- יסוד מאד חשוב שלמדנו היום הוא שהאור קודם לכלי, הבורא קודם לנברא, התלבשות של אור קודמת לכלי - כל זה למדנו כדי להבין מהי רשימה - רשימה היא שיור מהמילוי שנשאר לאחר שהסתלק.

- לכן זה שיודע מה לרצות נקרא רשימה - אחרי הצמצום ב' שורשים חשובים :

א. התלבשות אורות בכלים שנובע מא"ס

ב. הכלים עצמם שנובעים מעולם הצמצום - בכל מקם אצטרך לחפש ולראות אם יש לי את ב' השורשים הללו.

- השורש הראשון הוא השפע. השני החיסרון שנובע מעולם הצמצום. כמובן שצריך לנהל אותם .

- בגלל שיש לנו שורשים לב' הדברים האלה אין שום רצון שלא היה כבר.

- בתוך זה צריך להגיד שכל המילויים היו . גם אם השגת טעם מיוחד זה קיים כבר.

- באות צ' התחלנו נושא שהוא קצת מורכב .

- בעה"ס ציין שיש להבין את העניין של מעלה זך מטה עבה שזה יש רק בקו.

- רק הראש של הקו מאיר לעיגול וגוף הקו אינו מאיר .

- ג' ראשונות מאירים לעיגול כי אין השוואת צורה בין הראש לעיגול .

סיכום בנקודות

א. אור מקיף יכול להאיר מרחוק בכלים. מותר להשתוקק.

ב. לכל אור בקו יש גבול וקצבה. גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל .

ג. ג' ערכים לעשר ספירות:

1. די בחינות- חומר הכלי

2. נרנח"י- האור המלובש

3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להשתוקק.

ד. האור קודם לכלי ומזה נובעת כל התפיסה האמונית שלנו

ה. רשימה היא שיור של המילוי של האור שהיה

ו. ישנם ב' שורשים שורש להתלבשות אורות בכלים הנובע מא"ס ושורש לכלים שנובע מהצמצום.

ז. אין שום רצון ושום מילוי שאינו נובע מהשורשים האלה. אנחנו לא מחדשים שום דבר.

ח. העיגול מקבל רק מג' ראשונות של הקו ולא מהגוף של הקו.

ט. מעלה= זך מטה= עבה

סיכום שיעור 4 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' פרק א' עמוד מ' ט"ו אייר תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

- למדנו בשיעור הקודם שהעיגול לא דבוק בא"ס - כלומר- אסור להשתמש באור פנימי בהשתוקקות. את האור צריך לקבל בצורה של קו על פי האידאה של הבחירה ביתר דבקות. - כל הקבלה בצורה של אור חוזר היא כמו המשל של הנר . צריך את החלב- חומר הגלם ואת הפתילה שהיא משל למסך ואת ההארה שהיא כבר הקו. הארה בכלים דאור חוזר. - העיגולים בהשתוקקות שלהם גדולים מהקו אבל בערכיות באידאליסטיות, קטנים מהם. - היום למדנו שיש שני סוגי אורות: אור פנימי- המתלבש בתוך הכלי, הספירה. אור מקיף – המאיר לכלי מרחוק. - באור מקיף יש שני ערכים: סובב- שאיפה רחוקה ומקיף – שאיפה קרובה. - תמיד שאסתכל על חיי תהיה לי שאיפה רחוקה והמיקוד שלי כדי לא להגיע לייאוש, הוא השאיפה הקרובה. - האור מקיף מותר לו ואפשר שיאיר במקום המצומצם בשונה מאור פנימי. - האור מקיף מאיר בבחינה ד' כי תפקידו לייצר לי שאיפה. מותר לי לשאוף גם לדברים שאני לא יכול להשיג. - לא היה צמצום לא לרצות. הצמצום הוא על לא לקבל באור פנימי. לכן מרחוק יכול. - הדך של התיקון היא לא לא להשתוקק. היהדות היא לא כתורות המזרח. ההשתוקקות טובה אבל צריך לנהל אותה. - נקודה נוספת- אסור לקבל את האור בצורה של עיגול, אך דרך הקו, מותר לעיגול לקבל, כשהוא משמש את הקו. - כאשר מקבלים בדרך של קו, אז האור מתקבל דרך גבול וקצבה. - גבול- מגדיר את האיכות שאותו אני מקבל - קצבה- את הכמות - בכל הארה שאתה הולך לקבל, גם מאכל משובח אומר הרמב"ם לא להרבות. יש קצבה. - לנהל את חיינו כך – ללכת לדבר איכותי אבל גם לזה צריכה להיות קצבה. - למשל אסור ללמוד כל היום תורה. - עוד נקודה- השפה היא שפה קצרה. למדנו על שלושה ערכים של עשר ספירות: - ד' בחינות- חומר הכלי - נרנח"י- האור המלובש - כח"ב תו"ם- הצורה למה להשתוקק.

סיכום השיעור בנקודות:

א. אור מקיף לא יכול להתלבש בפנימיות הכלים . כלים דעגולים לא יכולים לקבל אור פנימי, רק הקו יכול וממנו לתת לעיגול.

ב. ההשתוקקות בעיגול יותר חזקה אבל הקבלה בקו יותר אמיתית, יותר אידאליסטית.

ג. בשיעור היום- הבדלנו בין אור פנימי שמתלבש בכלי בהשוואת צורה ואור מקיף המאיר מרחוק.

ד. לאור מקיף יש שתי צורות: סובב ומקיף. סובב- שאיפה רחוקה, מקיף – שאיפה קרובה.

ה. מקיף יותר קרוב וממוקד שאני יכול להגיע אליו אם אעשה עבודה.

ו. נקודה חשובה שלמדנו היא שאור מקיף מותר, אפשר ויכול להאיר גם בבחינה ד' המצומצמת. כלומר, מותר להשתוקק, מותר לשאוף. זה לא חטא.

ז. כאשר מקבלים אור פנימי צריכים לראות בו שני ערכים: גבול המגדיר את איכות האור וקצבה המגדירה את כמות האיכות שאני מקבל.

ח. השפה שלנו היא שפה קצרה ולמדנו ג' ערכים לעשר ספירות:

1. די בחינות- חומר הכלי

2. נרנח"י- האור המלובש

3. כח"ב תו"מ – 10 הספירות- הצורה למה להתשוקק

סיכום - שיעור 3 - תלמוד עשר הספירות- דף היומי- חלק ב' פרק א' עמוד ל"ט י"ד אייר תשע"ט בית מדרש הסולם- שיעור מאת הרב אדם סיני

- חוק השלילה, המופיע בכותרת של אות ג' , הוא- העיגול אינו דבוק בא"ס אלא מקושר בו דרך הקו. - העיגול, הטבע של ההשתוקקות העצמית, המקבל בעל מנת לקבל, בו אי אפשר לקבל אור - זה החוק. אם אתה מקבל, אתה עבריין. כמו להתרסק כשקופץ מחלון. - אם התחתנת בשביל הסיפוק העצמי- אתה תתרסק. - זהו חוק השלילה – אסור ואי אפשר לקבל רק בהשתוקקות העצמית, רק דרך הקו ניתן לקבל.

- משל נפלא של בעה"ס. דומה לנר. איך בנוי הנר? א. יש לו רצון לקבל כמו העיגול שזה החלב. ב. יש את הפתילה שהיא המסך דאור חוזר ג. יש את ההארה עצמה

- למדנו הגדרות : א. הכלי- העיגול- החלב ב. צינור- נר עם פתילה . עיגול עם מסך. ג. קו- אם דולק. בנר רואים את ההארה. - כמו מיכל גז. לא ננסה להאיר בבת אחת את העיגול כי זה יוצר כאוס פנימי . - הקו שפל מהעיגול. על ידי המסך של הגז, למשל הכיריים, יהיה לי אור יותר קטן אבל לא כדאי להאיר את כל הבלון . - כל הרדיפה אחרי סיפוק אישי זה כמו להדליק את כל הבלון, שיעשה לי בסופו של דבר, חושך יותר גדול.

- יש שלושה חוקים שבונים לנו את כל המציאות: 1. חוק השלילה- אסור לקבל בסיפוק האישי 2. חוק החיוב- אפשר לקבל את אור רק ביחד 3. חוק התנועה- על ידי זיווג דהכאה. דהיינו מעבר מכלים דעגולים לכלים דאור חוזר, אפשר יהיה לקבל את ההארה הזו. - מהו הרע הגדול בחיים? – הרצון לסיפוק אישי - מהו הטוב בחיים? - האידאה. הבחירה שלנו ביתר דבקות. - איך נחבר ביניהם?- דרך המסך. דרך הכלים דאור חוזר.

סיכום בנקודות

1. העיגול אינו דבוק בא"ס אי אפשר לקבל בהשתוקקות העצמית

2. אם כן היינו מקבלים שלא דרך הקו, אלא בצורה העגולה, היינו מבטלים את כל הבחירה ביתר דבקות, את כל האידאל.

3. אי אפשר לבטל את האידאל כי יש לנו חוק, רצון בעליון חוק מחויב בתחתון, לכן חייב לקבל את ההארה דרך הקו.

4. הקבלה בדרך הקו דומה לנר שכל ההארה היא רק בפתילה למרות שצריך את החלב, שהוא משל להשתוקקות העצמית. את הפתילה שהיא משל למסך ואת ההארה שהיא כבר הקו. הארה בכלים דאור חוזר.

5. הכלים דעגולים גבוהים בהרבה מן הקו ויחד עם זאת כל הארה יכולה להיות רק דרך הקו למרות שהוא קטנה מזו של העיגול.

6. יש שאיפה גדולה לאדם לדברים חיצונים המבטאים את ההשתוקקות העצמית שלו. אם ירדוף אחריהם יגיע למפח נפש.

7. השאיפה לפנימיות היא קטנה יותר אבל כשנגיע אליה, שהיא מבטאת את הערכים של האדם, אז נראה שזו האמת והיא מסיבה לנו הנאה שלמה

בעמוד ל"ח אנו ממשיכים ללמוד על התפשטות הקו ואומרים שהקו הוא קו אחד (ולא ג' קוים) ובעיקר מדגישים כמה דברים. דבר ראשון, האור המתפשט בקו כרגע הוא פחות מהאור שהתקבל במלכות בא"ס. ולכן הוא נבחן "למים". עוד למדנו שהקו מתפשט בסדר של ד' בחינות ושורש: כתר, חכמה, בינה, תפארת ומלכות. עוד דבר שהתחלנו ללמוד הוא שכאשר אור הקו מתפשט לעיגול, ישר כשמתחיל להתפשט (כלומר כבר בבחינת הכתר) הוא מתעגל ונעשה "גלגל". את עניין זה נבאר בהמשך יותר.